האם נמצא מקומו של הר סיני?

פרופסור עמנואל ענתי פיתח תיאוריה שהר כרכום שבדרום מערב הנגב, על גבול מצרים, הוא הר סיני המקראי.

בחודש דצמבר, בימים הקצרים בשנה, מתקיים אירוע בו נראה אור כמו אש שיוצא מהסלע – "הסנה הבוער".

המעמד האלוהי המכונן, בו ניתנה תורה למשה ולעם ישראל, נערך בהר סיני. מיקומו של הר סיני אינו מצוין במפורש. במשך שנים אנו יודעים שיתכן והר סיני נמצא בסיני – ג'בל מוסא, ג'בל הילאל או אחרים.

פרופ' ענתי, ארכאולוג ישראלי איטלקי, חופר בהר כרכום כבר 30 שנים, וטוען שזהו הר סיני. סביב להר 1,350 אתרים ארכאולוגיים וכ-42,000 ציורי סלע בני אלפי שנים, בעיקר על ההר. בהם מקדש שבנוי מ-12 אבני גוויל, כמספר שבטי ישראל, שפונה לכיוון מזרח. ציור סלע שמזכיר את לוחות הברית, ציור שמזכיר מנורת שבעת קנים, ציור נחש ומטה, המצאות ההר על הדרך לקדש ברנע במרחק 11 ימי הליכה, ועוד.

אין ספק שלהר קדושה מיוחדת. זהו אתר פולחן ועלייה לרגל, שבמשך אלפי שנים פקדו אותו בני תרבויות רבות.

את התופעה שהתגלתה לפני מספר שנים, קשה לתאר במילים, צריך לראות זאת. בשעות הצהרים בימי חודש דצמבר, יוצאת הילה זוהרת של אור, שנראית כמו אש, משוליו של פתח בסלע, ומאיר את השוליים בצבעי צהוב כתום. שיא הזוהר הזה מתקיים ב-21 בדצמבר, היום הקצר בשנה, ב-12 בצהרים.

וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה אֶת צֹאן יִתְרוֹ חֹתְנוֹ כֹּהֵן מִדְיָן וַיִּנְהַג אֶת הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר וַיָּבֹא אֶל הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵבָה. וַיֵּרָא מַלְאַךְ יְהֹוָה אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיַּרְא וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל. (שמות ג').

טיול באזור הר כרכום אינו פשוט. רוב האתרים בהר הינם אתרים ארכאולוגיים מדבריים פשוטים או ציורי סלע. ללא ידע בתחום, וללא מדריך המכיר את ההר, יש להניח שרבים מאתרים אלו לא יהיו גלויים וברורים על פני השטח. אתרים ארכיאולוגיים במדבר מהתקופות הפליאוליתית, ניאוליתית, כלקוליתית וברונזה, אינם מרשימים. יש להבין שלא ניתן להשוות בין מקדשים פתוחים מדברים, עם מקדשים קלאסיים של תרבויות יוון ורומי.

בהר כרכום ובסביבתו הקרובה נמצאו כאלף ושלוש מאות אתרים ארכיאולוגיים מהתקופה הפליאוליתית ועד לתקופה הערבית המאוחרת. רוב הממצא מיוחס לתקופת הברונזה התיכונה. כמו כן נמצאו כ-42,000 ציורי סלע, ריכוז נדיר בכמותו לשטח כה קטן. אתר ארכאולוגי במדבר הינו לעיתים שתי אבנים העומדות על צדן, או חומת אבן נמוכה. אין במדבר אתרי ענק מרשימים. הארכיאולוגיה המדברית היא מינורית, יש להסתגל אליה על מנת להבין את הממצאים. רוב האתרים הארכאולוגיים נסקרו סביב ההר, בעוד רוב ציורי הסלע נמצאים על ההר עצמו, בד"כ סביב המקומות בהן היה מרעה עבור הצאן. כמות כה גדולה של אתרים מעידה על מקום מסחר, מקום מעבר.

המדבר הוא שולי החברה, נמצא מחוץ למקום יישוב קבע. אך, במדבר ניתן להאכיל את הצאן. חז"ל אומרים ש-מדבר = מרעה. "להדביר את הצאן", משמעו, להוריד את הצאן על ברכיהם. אם תימצא צמחייה רב שנתית בערוצי הנחלים, זהו מדבר. אם אין צמחייה רב שנתית, זוהי צייה. במדבר נוכל להוביל את הצאן, זהו מקום נוודי הצאן, ובצייה לא. (בקר לא מגדלים במדבר).

במדבר אין עץ, לא ניתן לבנות ולהעמיד פיגומים, ולכן לא ניתן לבנות לגובה. הבנייה תיעשה באופן מינורי ע"י אבן. אבן ניצבת על צידה הצר, חשודה בהעמדתה ע"י אדם. כך נוצרו מקדשי פולחן. לעיתים לרגלי האבן הניצבת, הונחה אבן מנחה.  

יעקב הציב מצבה לאחר חלומו המפורסם, זו בית אל. משיחת שמן על מצבה מהווה אלמנט פולחני.

חברות נוודיות ייצרו את הדתות המונותאיסטיות.

הר כרכום מתנשא לגובה 842 מטר, כ-200 מטר מעל הרמה סביבו. אורך ההר כ-9 ק"מ.

על ההר מצאי עצום ואיכותי של אבני צור אאוקניות. הצור היווה משאב חשוב של תרבויות קדומות, שיצרו כלים לרוב. הצור על ההר היווה גם חומר גלם שסייע ליצור כלים ותרבויות רבות, שאליו עלו לרגל. זו אחת הסיבות להתקדשות ההר.

שבט העזאזמה קרא להר ג'בל עידיד, עיד הוא חג. אולם עידיד הוא אולי גב מים קטן.

חרותות הסלע מהוות עדות לתרבות פנאי, המאפיינת רועי צאן, ולפולחן. אומנות זו היוותה אופן העברת מידע, לפני המצאת הכתב. הציורים נעשו על גבי פאטינה, שכבה בעובי 2-1 מ"מ. תהליך הפאטיניזציה על גבי סלע הגיר הבהיר, שעשיר בסיליקה, נעשה בעקבות תהליך בו בקטריות יוצרות נקבוביות על פני הסלע בעובי 1 מ"מ, מהסלע עולה ברזל, ומהאבק באוויר מצטברים מנגן וחרסיות. נוצר קרום נוקשה וכהה בעובי עשירית מ"מ, המכונה פאטינה. כשחורצים בפאטינה ע"י אבן צור, נקבל ציור בהיר על רקע כהה. המומחים עבדו עם פטיש ואזמל על גבי הסלע. גיל הציורים נקבע ע"י רמת צבע הפאטינה. אורך 6000-7000 שנים לפאטינה לחזור ולהחליף את צבע הציור הבהיר בצבע הפאטינה הכהה. פרופ' ענתי טוען שגיל רוב הציורים מתקופת הברונזה התיכונה, לפני כ-4000 שנים.  

רוב החרותות מתארים סצנות צייד, כלבים רודפים אחרי יעלים וחיות אחרות. לעיתים הציורים מצוירים באופן מוגזם, על מנת להדגיש את מין החייה.

ציורים אחרים מתארים סצנות פולחן ותפילה. סצנות בודדות הן בעלות אופי תנכ"י.

 בציורים נוכל לראות ציור נחש ומטה, הנס של משה ואהרון.

ציור לוחות הברית, 10 משבצות מסודרות בסדר – 2, 6, 2.

ציור עקרבים, נחשים, לטאות ושרף. מזכיר את הופעת משה ואהרן לפני פרעה.

ציור שמזכיר מנורת שבעת קנים, ועוד.

איך מגיעים -

ההר נמצא בשטח אש (ובשמורת טבע), ולכן ניתן להגיע אליו בסופי שבוע וחגים בלבד. יש להגיע ממזרח, דרך נחלי ציחור ופארן. ניתן להגיע ברכב רב מינוע בלבד. עקב הנסיעה הממושכת בשטח, יש לשקול לינה למרגלות ההר, בחניון הלילה.

בפסח בד"כ, שוהה למרגלות ההר משלחת המחקר של פרופ' עמנואל ענתי.

‍

‍